בקשה ליישוב סכסוך

הכותב אינו עו"ד, והמאמר נכתב כדעה אישית בלבד, אין להתייחס לאמור כייעוץ משפטי, התכנים מבטאים  דעה אישית של הכותב בלבד.

הגשת תובענה להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

בקשה ליישוב סכסוך במשפחה השלב הראשון להליך גירושין

מטרתו של המחוקק היא חיוב קיומם של תהליכים מקדמיים, בטרם הפנייה לדיון בבית הדין לענייני משפחה או בית הדין הדתי (רבני או אחר), בכל הנושאים הנוגעים לסכסוכים בין בני זוג. סכסוכים הקשורים ביחסים שבינם לבין עצמם או סכסוכים הנוגעים לילדיהם הקטינים של בני הזוג.

\כמו כן סכסוכים בין הורים לילדיהם הקטינים. המחוקק מצביע על כך כי סכסוכים אלה, מהווים את ליבת מצבי סכסוכים במשפחה אשר משפיעים מיידית על חיי היומיום של המשפחה ולכן ראוי כי יושקעו משאבים בניסיון לסייע בפתרון סכסוכים אלה.

לשם כך הקים המחוקק יחידות הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה וכן ליד בית הדין הרבני (ליד בתי הדין הדתיים האחרים יוקמו בעתיד יחידות סיוע במתכונת דומה). על יחידות הסיוע מוטלת החובה לעמוד לצידם של הצדדים, להגיע למיצוי אפשרויות יישוב הסכסוך בדרך שפגיעתה במעורבים קטנה ככל האפשר.

המחוקק הצביע על כך כי בקשה ליישוב סכסוך תוגש בכל התחומים הנוגעים לדיני המשפחה לרבות חזקה על הילדים, זכויות משמורת, הורות, מזונות (כולל מזונות זמניים), סכסוכי ממון שאינם נוגעים לילדים ועוד.

המחוקק החריג מתחולת החוק את הנושאים הקשורים לירושה וכן את הנושאים הקשורים לאמנת האג בתחום הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

שלבים בהגשת בקשה ליישוב סכסוך

הגשת בקשה ליישוב סכסוך הינו הצעד הראשון והמחייב בכל מצב משברי בו אחד מבני המשפחה או יותר סבורים כי יש צורך בהתערבות גורמים חיצוניים שיפוטיים על מנת להסדיר את הסכסוך שנתגלע במשפחה.

על פי דעתנו כבר בשלב ראשוני זה מומלץ לערב עורך דין בעל ניסיון בטיפול בהליכים רגישים בעלי פוטנציאל חיכוך ונפיצות גבוהה תהליכים שלהם השלכות מרחיקות לכת על בני המשפחה.

השלב הראשון בהתהליך בקשה ליישוב סכסוך

הוא הגשת תובענה להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, למזכירות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, על ידי מי מבני הזוג או שניהם. הגשת בקשה ליישוב סכסוך במקום תביעת גירושין שהיתה מקובלת עד כה. המחוקק רואה בצעד זה מתן הזדמנות לפתרון הסכסוך ללא מעורבות בית הדין. על אף כי גם במקרים המסתיימים בהסכמי הסדרה יש להגיש את ההסכמים לבית הדין לענייני משפחה לאישור.

בשלב זה יפנה מי מהצדדים ויצביע על הנושאים בגינם הוא מגיש את הבקשה ליישוב סכסוך במשפחתו. הגשת תובענה להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה אינה יכולה לכלול תובענות המתייחסות לתהליכים קודמים בבית המשפט או מחוץ לו ו/או נושאים אשר בגינם כבר הוגשה בקשה ליישוב סכסוך.

כבר בשלב זה של התהליך בהליך מומלץ לערב עורך דין אשר לו התמחות, הן בדיני גירושין, והן בגישור. על מנת להבטיח ליווי הולם לתהליך כולו.

שלב שני בבקשה ליישוב סכסוך

שלב מובנה ומשמעותי של עיכוב (הקפאת) הליכים, שלב שבו אין הצדדים יכולים לנקוט בצעדי פנייה לערכאות כל שהם כלפי הצד השני. בשלב זה הצדדים מנועים מנקיטת הליכי תובענה בכל התחומים אשר בהם מטפלות התקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. פנייה לערכאות מתאפשרת רק במקרי חירום בתקופה זאת.

שלב שלישי בתהליך לאחר הגשת הבקשה

ארבע פגישות מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) של בני הזוג עם יחידת הסיוע שליד בית הדין (לענייני משפחה או בית הדין הדתי). הפגישות מתקיימות ללא עלות. פגישות אלה יכללו את כל הנוגעים בדבר או חלקם על פי שיקולי יחידת הסיוע.

חשוב לציין כי הזמנה לפגישת מהו"ת שקולה לזימון התייצבות לדיון בבית משפט. על המוזמנים חלה חובת התייצבות לפגישה.

הפגישות חייבות להתקיים בתוך 45 יום מיום הגשת התובענה להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (יחידת הסיוע יכולה להאריך פרק זמן זה ב-15 יום נוספים על ידי הודעה לבית הדין).

זה שלב עיקרי וחשוב שמטרתו לנסות ולפתור את הסכסוך ולהגיע להסכמות ללא הגשת תביעה. כוונת המחוקק היא להגיע לפתרון מיטבי מתוך היכרות עם מכלול הנסיבות ובני המשפחה הנוגעים בסכסוך.

שלב רביעי הפתרון

לשלב זה שני מצבים אופייניים. מצב אחד בו הגיעו הצדדים לפתרון מוסכם של הסכסוך. יערך הסכם חתום ויוגש לאישורו של בית הדין לענייני משפחה או בית הדין הדתי.

במידה והסכסוכים לא באו על פתרונם רשאי מי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, בהתאם לתקנות הגשת התובענה להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. להגיש תביעה לערכאה השיפוטית לפי בחירתו ולפנות לבית דין לענייני משפחה או בית דין דתי לקבלת סעד משפטי, פסק דין לפתרון הסכסוך.

מטרות להגשת בקשה ליישוב סכסוך

התקנות למימושו של של חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (2014), מגדירות באופן חד משמעי את תהליכי ההסדרה, אותם יעברו בני זוג אשר נקלעו למצב בו מתעורר צורך להגדרה מחודשת של מערכת היחסים בין בני הזוג או הילדים בשל סכסוך ביניהם. תהליכים שתחילתם בפנייה בעזרת טפסים ייעודיים אל מזכירות בית המשפט.

זהו תהליך מחייב. אשר על פיו לא ניתן לפנות להתדיינות בבית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, טרם מוצו הליכים המצוינים בתקנות. הליכים שמטרתם למנוע ככל האפשר החרפת המצב והחמרה בסכסוך, או פגיעה במי מהמעורבים (הורים וילדים כאחד).

המחוקק ראה לנגד עיניו את טובת הילדים בעיקר אך גם את טובת ההורים. המחוקק התקין תקנות ברורות אשר מאפשרות לגורמים המעורבים כולם, למצוא את הדרך הטובה ביותר לפתרון הסכסוך גם מבלי להזדקק למעורבותו של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

מטרת המחוקק ליתן הזדמנות לתהליכי סיוע וגישור על ידי גורמים חיצוניים. גורמי מקצוע אשר לעיתים יכולים לאפשר את המשך קיומה של המערכת המשפחתית או לחלופין, פירוקה של המסגרת המשפחתית, אך בתנאים חדשים מוסכמים על שני הצדדים תוך מניעת המשך פגיעה במעורבים.

הפנייה אל הרשויות

חשוב לחזור ולהדגיש כי שלא כמו במצב שהיה קיים טרם נכנס החוק לתוקפו. מצב בו היו מוגשות תביעות בענייני משפחה ישירות לבית המשפט או בית הדין. הרי שכיום יש לפנות להגשת תובענה להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה אל יחידת הסיוע. פנייה המתחייבת בטרם פנייה לבית הדין הרבני או בית הדין לענייני משפחה.

מיום תחולתו של החוק ב-17 ביולי 2016 והתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. לא ניתן עוד לגשת לשלב ההתדיינות בבית המשפט בטרם עוברים בני המשפחה את השלבים שמטרתם מניעת החרפת המצב, ומתן סעד וסיוע למערכת המשפחתית, בעת מצוקה על ידי גורמים שתפקידם למצות את ההזדמנויות להסדרה של סכסוכים בתוך המשפחה (בין ההורים או בין ההורים לילדיהם), מחוץ לכותלי בית המשפט.

יש לציין כי ניתן למלא את הטפסים להגשת תובענה להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה ולהגישם לבית משפט לענייני משפחה גם ללא עורך דין. אך יש לזכור כי ליווי והכוונה על ידי עורך דין בעל ניסיון הן בתחום דיני המשפחה (דיני גירושין) והן בהליכי גישור יבטיחו מיצוי מיטבי של התהליכים.

הכותב אינו עו"ד, והמאמר נכתב כדעה אישית בלבד, אין להתייחס לאמור כייעוץ משפטי, התכנים מבטאים  דעה אישית של הכותב בלבד.