מי צריך לפנות למכון הרפואי לבטיחות בדרכים

מי צריך בדיקות רפואיות לרישיון נהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים?

מתי יש לפנות למכון הרפואי לבטיחות בדרכים כחלק מבדיקה רפואית לרישיון נהיגה?

האם גם אתם צריכים לעבור בדיקות רפואיות לרישיון נהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים? בדיקות רפואיות לרישיון נהיגה נערכות באופן רגיל על גם ידי רופא המשפחה. על מנת להצביע על מצבו הבריאותי הכללי של הפונה. וכן מתבצעת בדיקת ראייה בחנויות משקפיים על ידי אופטומטריסטים שהוסמכו לערוך בדיקות ראייה ייעודיות אלה. אולם במצבים רבים נדרש מי שמבקש רישיון נהיגה לעבור תהליך בדיקה מורכב יותר הכולל בחינה ובדיקה של מצבו על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

תהליכי בדיקה אלה מותאמים למצבו הייחודי של המבקש ומלווים בביורוקרטיה לא פשוטה. במקרים רבים יש עדיפות לליווי וייעוץ של עו"ד תעבורה, על מנת לצלוח תהליכים אלה. לקבל את האישור המיוחל אשר מאשר לקבל רישיון נהיגה, או לחלופין לחזור לנהיגה לאחר חלוף המצב הרפואי שבגללו נבצר מאיתנו לעשות כך על פי החוק.

מה תפקידו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

אל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים אמור לפנות כל מי אשר בשל מצבו הרפואי, כפי שהוגדר על ידי רופא, המשפחה או בדיקות הראייה אינו עומד בדרישות הבריאות כפי שהוגדרו בתקנות התעבורה. כל מי שעל סמך מצבו הרפואי לא ניתן להבטיח כי נהיגתו תהייה בטוחה לו עצמו, למשתמשי כביש נוספים ולהולכי רגל.

תפקידו המשמעותי ביותר של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הינה לדאוג ולאשר כי מצבם הרפואי של נהגים משתמשי רכב ממונע אינו מונע מהם באופן מוחלט או חלקי מלהפעיל את הרכב ולנהוג בו באופן בטוח.

לפניכם מספר מצבים רפואיים אשר מחייבים פנייה למרב"ד. הניסיון מראה שהבחירה להיעזר בעורך דין תעבורה המתמחה בעבודה מול המרב"ד יכולה לקצר תהליכים לעבור את הוועדות והבדיקות הרפואיות.

אנו מבחינים בין מצבים רפואיים ומחלות כרוניות קבועות אשר מטופלות תרופתית שלהן השפעות לוואי שוליות אשר מאפשרות קבלת רישיון נהיגה. הדוגמה לכך היא חולי אפילפסיה, מי שמצבו הרפואי הזמני אינו מאפשר לו לנהוג. עם החלמתו הוא מבקש לחזור ולנהוג וזקוק לאישור המרב"ד למשל לאחר התקפי לב, או בעיות במחזור הדם שעשוי לפגוע הן בתפקוד הקוגניטיבי הן בראייה.

דוגמאות למצבים המחייבים פנייה למרב"ד

פנייה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים על רקע ליקויי ראייה

נהג שעובר בדיקות ראייה רגילות ונעזר במשקפיים אינו צריך לפנות למרב"ד. אולם בשל ליקויי ראייה ספציפיים קיצוניים כגון שדה ראייה מוגבל (צילינדר קיצוני), עיוורון לילה או עיוורון צבעים או במקרים אחרים אובדן ראייה חלקי בעין אחת מצריך כניסה לתהליך בדיקה ואישור של המרב"ד.

כאמור איכות הראייה נבדקת על ידי מבדק הראייה. היא מצביעה על מצב ראייתו של מי שמבקש לנהוג ברכב ומציינת האם ראייתו תקינה או שעליו להשתמש במשקפיים. במקרי קיצון מונעת ממנו את הנהיגה על רקע ראייה לקויה. אותם מצבים בהם איכות הראייה אינה מספיק טובה מחייבים פנייה למרב"ד על מנת לבדוק את האפשרויות להתאמה או קבלת אישור חריג.

יש להבחין בין מצבים קבועים הדורשים פנייה אל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) לבין מצבים זמניים או שינויים במצב קיים. מצבים קבועים הם מצבים בהם בשל ליקויי ראיה חייב הנהג בשימוש במשקפיים. או למשל מצבים בהם קיימת ראייה רק בעין אחת כבר מגיל צעיר . או חס וחלילה פגיעה בעין טרם קבלת רישיון נהיגה.

לעיתים חלה פגיעה בראייה כתוצאת לוואי למצבי תחלואה אחרים (סוכרת למשל או מחלות הפוגעות בעצב הראייה). מצבי תחלואה אלה גם הם מחייבים קבלת אישור לנהיגה מטעם המרב"ד.

פנייה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים על רקע בפגיעות סנסומוטוריות

אנשים הסובלים מתופעות מאובחנות של לקויי למידה, עלולים להידרש לפנות למרבד על רקע של שיבושים קוגניטיביים של מערכת התפיסה, הקליטה או פענוח. נהיגה מצריכה שימוש בתהליכים קוגניטיביים מהירים והאטה או פגיעה בכל אחד מתהליכים אלה עלול לפגום במהירות התגובה ויכולות ההחלטה של הנהג.

נכים פיזית מתבקשים להתייצב לפני הועדה ולהם מתאימים רכבים ייעודיים בהתאם למצב נכותם.

אלה הם רק חלק מהמצבים המחייבים פנייה אל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. אנו ממליצים לפנות לעורך דין תעבורה להתייעצות בטרם  תפנו למרב"ד. ךעיתים היערכות מוקדמת וריכוז כל המידע והמסמכים הנחוצים יכול לחסוך לכם זמן המתנה ממושך.