תגיד לי ותאמר לי - זה אותו דבר או היינו כך?

לומר ולהגיד

כיום "אמרתי לך" נפוץ הרבה יותר מ"הגדתי לך"

כיום "תגיד לי" שימושי הרבה יותר מ"תאמר לי" וגם מ"אמור לי", אבל גם שני אלו ודומיהם לא נעלמו לגמרי. הם רק טיפה רשמיים יותר.

לעומת זאת: "אומרים" שכיח מאוד, "מגידים" – אין יצור כזה...

והמסורת המקראית?

במקרא "אמר" מקביל ל"say", ומשמש לפני דיבור ישיר בלבד: ויאמר אלוהים: "יהי אור!".

"הגד" מקביל ל"tell", ומשמש לפני דיבור עקיף: מי הגיד לך כי עירום אתה?

ויש גם הביטוי הכפול: ולכל העם הגידו לאמר: הנה המלך יושב בשער.

"אמר" מופיעה במקרא יותר מ-5,000 פעם. "הגד" מופיעה כ-250 פעם. ואכן לשון המקרא מעדיפה הרבה את הדיבור הישיר. שומעים את כל הקולות מדברים מגרונם, ולא מגרונו של מישהו אחר..

בראשית יב,יח "ויקרא פרעה לאברם ויאמר "מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא. יב,יט למה אמרת `אחתי היא` ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך". בלשון פחות תאטרונית היה אפשר: "אז שאל פרעה את אברהם למה הוא אמר לו ששרה היא אשתו". פחות יפה.

ואילו שמרנו על ההבדל הזה עד היום, היינו שומרים את "תגיד" למבנה: תגיד לאימא שלך ש-תטלפן אליי. (הגד לאמך כי תטלפנני), ואילו את "אמור" היינו שומרים למבנה: אמור לאימא שלך: "טלפני אליו!".

אבל ה"תגיד ל..." הוא תופעה יוצאת דופן. לא משתמשים ב"מגידים כי..." ולא ב"הגדתי כי..." ולא ב"הגיד כי...."

"אמר" תפס את מקומה של "הגיד", ובינתיים גם "ש..." תפסה הרבה מהמקום של "כי..." (במקור היא התפתחה מ"אשר"), ולכן כיום: "אמרתי לו שיסגור את הטלוויזיה, כי ראש הממשלה אמר כי הוא עתיד לשנות את דעתו".