מתי צריך לקבל אישור מהנדס קונסטרוקציה

מתי כדאי לקבל אישור מהנדס בניין קונסטרקטור לפני כל פעולה

נציג מספר דוגמאות בהם מתבצע שינוי או תוספת למבנה קיים המחייבות התייחסות ומעורבות של מהנדס קונסטרוקציה.
נזכיר כי כל תוכנית של בנייה חדשה המוגשת לאישור חייבת לכלול התייחסות ואישור מהנדס קונסטרוקציה, מותאם לאופי המבנה.
פנייה למהנדס קונסטרוקציה חייבת להתקיים לפני שמתחילים בתהליכי השינוי (שיפוץ או תוספת העומס).

קבלת אישור מהנדס קונסטרוקציה לפני שיפוצים

כאשר שוקלים עריכת שיפוצים במבנה הכוללים שינויים פנימיים כגון הריסת קירות, הרחבת פתחים פנימיים ו/או חיצוניים.
בעיקר כאשר בשיפוץ כולל הזזת עמודים, קירות תמך, קיר נושא פנימי או חיצוני וכו` יש חובה לערב קונסטרוקטור לפני ביצוע השינוי.

בדוגמה הזאת אנו מתייחסים בעיקר לשיפוצים מקובלים במבני מגורים פרטיים אך דרישה זאת כמובן תקפה גם לבתי עסק, משרדים ומבני ציבור.
נכון, במקרים רבים השיפוץ, השינוי, תוכנן על ידי מעצב/ת פנים ו/או אפילו על ידי אדריכל,
לעיתים גם שיפוצניקים, בעלי מקצוע מצוינים ובעלי ניסיון נוטים לדלג על פניה לקונסטרוקטור ולהרגיע את לקוחותיהם בטרם ביצוע השיפוץ.

אך יש לדעת, כי התקנות מחייבות, קבלת אישור מהנדס קונסטרוקציה גם לתוכניות שיפוצים פנימית במידה והיא כוללת שינויים במבנה.
עריכת שיפוצים ללא בקרה של קונסטרוקטור עלולה להוביל לפגיעה בשלד ובטיחות המבנה ולגרור השלכות בטיחותיות מעוררות סכנה ממשית.
ניתן בתכנון נכון להרחיב משמעותית פתח של דלת או לבטלה כליל כמו גם לייצר חלופה לנשיאת עומס של קיר תומך או עמוד.

אישור קונסטרוקטור לצורך הוספת עומס על שלד המבנה

ישנן דוגמאות נפוצות מאוד להחלטה על הוספת עומס על של המבנה שבמקרים רבים כלל אינן זוכות לתשומת לב.
אישור קונסטרוקטור מחייב כבר בשלב התכנון של שינויי עומסים על שלד הבניין בשל שינויים מתוכננים.
קיימים גם מצבים בהם אישור קונסטרוקטור המתקבל לאחר בדיקת מהנדס בטיחות שבוחנים בפגמים במבנה כתוצאה מתנודת קרקע או שקיעת המבנה.
במקרים אלה אישור קונסטרוקטור מצביע על ליקויים שיש לתקנם או צורך בפינוי המבנה מדיריו.

בריכה מתנפחת לילדים במרפסת או על הגג

דוגמא נפוצה ביותר הי הוספת בריכה מתנפחת לילדים על מרפסת או גג של בניין מגורים (בעיקר בתקופת הסגרים והריחוק החברתי...).
תקנות הבנייה וחישובי עומסים על פי הם מוקמים המבנים אינם מתוכננים לשאת בתוספת עומס מרוכזת כזאת.
במרבית המרפסות בארץ תקן העומס המחייב הוא 350 ק"ג למ"ר כך שניתן לפרוס בריכת ילדים שעומקה המים בה אינו עולה על 35 ס"מ.

ראוי לציון כי בישראל הרבה מבנים ישנים ובכל מקרה מומלץ לפנות לקונסטרוקטור לקבלת חוות דעת לגבי המרפסת הספציפית שלכם.
זהו גם המצב לגבי בריכות ילדים על גגות של בתים משותפים או בתים פרטיים.

הוספת ג`קוזי בבית קיים

כמו בריכה לילדים, הוספה והצבת ג`קוזי במרפסת, גג או אפילו בחדר אמבטייה מהווה שינויי משמעותי של עומס למטר רבוע.
גם במקרה זה יש להתייעץ עם מהנדס קונסטרוקציה ולבדוק את עמידות המבנה והשלד ביחס לנתוני הג`קוזי (עומק ועומס על מ"ר).

הוספת מרפסת תלוייה

דוגמא נוספת היא הפיכת חלון לדלת והוספת מרפסת תלויה מעץ למבנה קיים.
זה אמנם שינוי במעטפת המבנה המחייב קבלת אישורים אך במקרים רבים הוא מבוצע לפני קבלת האישור.
בין אם מדובר בבנייה חדשה או ישנה שלד הנושא של המבנה לא מתוכנן לתוספת עומס חד צדדית שכזאת.
סקירה, ותכנון של קונסטרוקטור נדרשת כאן לפני הגשת תוכניות לאישור על מנת להבטיח כי הוספת מרפסת לא תערער את יציבות המבנה.

הצבת פאנלים סולאריים על מבנה מגורים או מבנה תעשייתי ו/או קונסטרוקציה חקלאית.

תהליך המעבר לאנרגייה מתחדשת מספק הזדמנות להוסיף לגגות קיימים בכל התחומים, פאנלים סולאריים לייצור חשמל.
תוספת עומס זאת מחייבת בקרה ולעיתים עריכת שינויים בקונסטרוקציה של המבנה.
לכאורה פאנלים סולאריים נראים שטוחים אך הוספה שלהם על גגות מבנים אשר מיועדים לשאת חיפוי סטנדרטי עלול לערער את יציבות ועמידות המבנה.