אוכל רחוב הוא כינוי לאותם מאכלים שניתן לקנות בקיוסק שבפינת הרחוב , מעל עגלה בשווקי הערים ובדוכני רוכלים בין סמטאות.
לאוכל רחוב ישנו קסם של פשטות וטריות , הוא בדרך כלל מוכן מול עיניכם וכמטה קסם לוקח אתכם למחוזות של מקומות רחוקים מטיול מופלא או במקרה טוב יותר במסע לטעמים זכורים ומוכרים מהילדות.
"הכפר הגלובאלי" הביא עימו לתחום הקןלינאריה את אפשרויות החשיפה הקלה והנגישה לטעום טעמי עולם.
ובארצנו , עובדת היותנו ערב רב של תפוצות יצרה הזדמנות להביא לכאן טעמים רבים מן העולם מבוססים על מאכלי עדות שונות .
במאמר שלי , אנסה הפעם לגעת לא רק בקסם וביחודיות של אוכל הרחוב , אלא בפן התדמיתי שלו וכיצד בעסקי מזון אלה נוצר מותג חזק ויציב .
המסעדנות בישראל 2009 פונה אל הפשטות והמכנה המשותף הרחב של קהלי היעד – טעמים בסיסיים ומוכרים שעם עטיפה נכונה יש בכוחם ליצור חויית בילוי.
הוסיפו על זה את ימי המיתון בו אנו נמצאים ותבינו מדוע עולה מספרם של דוכני רחוב למזון מהיר ושל מסעדות בסגנון שוק (Market Styleׂ).
עסקי מזון אלו מכוונים למקום ממנו נוסדו דוכני הרחוב האותנטיים אך הם מביאים עימם בשורה עדכנית בצורת זהות מותגית מתקדמת המתבטאת בשם המקום בעיצוב ובשפה החזותית .
אך האם הפיכת עסק כזה למותג מצליח מקורה בהכרח בחשיבה אסטרטגית מזהירה? בצוות קריאייטיב מבריק? בגרפיקאי מוכשר? לא תמיד!
אוכל רחוב מביא עימו פעמים רבות גם חוכמה וכשרון בכל הקשור ליכולת להפוך את העסק למותג ולמוסד ששמו הולך לפניו שנים רבות.
בהקשר זה , קשה להימנע מלהביא את הדוגמא של "הסביח של עובד" . דוכן סביח בגבעתיים שהפך לאגדה.
הטעם , הטריות וההקפדה הם גבוהים ביותר , אך מה שהפך את המקום ל"קאלט" הוא הזהות המותגית שלו.
מהי זהות מותגית?
מדובר בהגדרה של מסר אחיד וברור שיעמוד במרכז המותג וישמש בסיס לפעילות הקשורה בתדמיתו.
זהות המותג משמשת מקור השראה מול קהלי היעד של המקום ובונה עימו מערכת יחסים ונאמנות לאורך זמן.
אחרי שהחכמנו מעט , נחזור אל עובד ידידנו ולזהות המותגית שהוא יצר במו ידיו או במוצא פיו....
הוא עומד במרכז ההצגה ומתפקד כמו שחקן על במה. לערכים החזותיים כאן יש ערך רב. מכל פינה קופצת הסיסמה "המנה הטובה ביותר ביקום". זוהי שורת המיצוב של העסק.
שורת מיצוב (Tag Line) יכולה לתאר את אופי העסק (בר , ביסטרו , ברסרי , מסעדת שף) אך גם יכולה לספר או לרמוז בקריצה על התמחותה ("אנטרקוט בסיבוב" , "אוכלים על הבר" , המקום הכי שפוי בתל אביב")
בבניית זהות מותגית , נעשה מאמץ ליצור שפת מותג כוללת וככל שזו יחודית לעסק כך הוא מבדל עצמו ממתחריו.
אנשים מגיבים היטב לשפה מיתוגית ייחודית או כזו עם סוג של גימיק , כך הם זוכרים טוב יותר את המוצר והחוויה ומתעורר בהם דחף לצרוך שוב.
בסביח של עובד נושא זה מבוצע באמנות והשפה שהוא פיתח שייכת רק למקום שלו , מתקשרת באופן ישיר את השרות והמוצרים שהוא מציע ונחקקת היטב בזכרונו של הלקוח.
שפה מיתוגית אמרנו? קבלו –
לחצל – להוסיף חצילים , לטחן – להרטיב בטחינה , לחמס – למרוח חומוס , לפטרל – לעטר בפטרוזיליה , לסלט – להוסיף סלט , לבצבץ – להוסיף ביצה , ואפילו ללקיחה באריזה הביתה יש שם - "משחק חוץ"...
אין איש שמגיב באדישות להצגה המושלמת ולאדיקות הרבה שבה נצמד בעל הבית לרפרטואר המילולי שפיתח.
עובד הוא דוגמה מצוינת , אך לא רק הוא. ישנם בתי עסק רבים מאד בישראל שהצליחו לייצר חוויה שונה וייחודית שהפכה אותם למוסד.
אז בביקור הבא שלכם בדוכן השווארמה , הפלאפל או השניצל נסו למצוא קצת חוכמת רחוב.
