ישראלים בחו"ל

רילוקיישן למדינה זרה הוא תופעה נפוצה שבה ישראלים מעתיקים את מקום מושבם, בין אם לבד ובין עם בני משפחה, למדינה זרה לצורך פעילות עסקית או משרת עבודה. לעניין מיסוי הכנסות ישראלים ברילוקיישן וחובת הדיווח לרשות המסים בישראל, יש להבדיל בין "רילוקיישן חלקי" ו"רילוקיישן מלא". רילוקיישן חלקי הוא מצב שבו תושב ישראל אינו מקיים את התנאים המעידים על ניתוק תושבות לצורכי מס, על אף המעבר לחו"ל ואילו "רילוקיישן מלא" הוא מצב בו הנישום מקיים את התנאים לניתוק תושבות ומוגדר כ"תושב חוץ". 

כל עוד לא בוצע ניתוק תושבות מישראל לצורכי מס באמצעות פנייה מסודרת לרשות המסים, קיימת חובת דיווח ותשלום מס גם בישראל על ההכנסות בחו"ל. במידה ושולם מס במדינה הזרה בחו"ל אז יינתן זיכוי כנגד המס הישראלי. לחילופין, במידה ויוגדר כ"תושב חוץ" במהלך השהות בחו"ל, לא תקום עילה לחיוב במס בארץ בגין ההכנסה שהופקה בחו"ל ולא תהייה חובת דיווח על ההכנסות שמופקות בחו"ל.

חשיבות הסדרת מעמד התושבות

לדברי רואה חשבון אמנון בן שושן, מנהל תחום מיסוי בינלאומי במשרד רואי חשבון בן שושן שות`, "ישנה חשיבות רבה להסדרת מעמד התושבות של הנישום בתהליך המעבר לחו"ל מול רשות המסים בישראל ומסביר כי ישנה הנחה מוטעית בקרב הרילוקיישנים לגבי האופן בו הם מנתחים את מעמד התושבות של עצמם".

הנחות לחוד ועובדות לחוד

עוד לדברי רואה חשבון אמנון בן שושן "קיים פער עצום בין ההנחה של הרילוקיישנים בנושא תושבות לצורכי מס לבין אופן הקביעה של רשות המסים בישראל, שמוביל למצב אבסורד בו אדם משוכנע כי הוא אינו תושב ישראל ואינו מדווח על ההכנסות שהופקו בחו"ל כאשר בפועל רשות המסים בישראל רואה בו תושב לצרכי מס לכל דבר ועניין".

הפרת חובת דיווח ושיטת המיסוי בישראל

הפרת חובת הדיווח מהווה עברה פלילית בישראל על כל המשתמע מכך. בנוסף, פערי הידע עלולים לגרור קנסות מיותרים ולכן פנייה לקבלת שירות מקצועי מרואה חשבון מוסמך היא יפה שעה אחת קודם. הניסיון מלמד אותנו שלעיתים התשובה אינה ברורה ועל מנת להשיג בהירות ויציבות יש לבחון את הנושא לעומקו ולהיעזר במומחה למיסוי רילוקיישן.

נזכיר את הרפורמה במס עודכנה בינואר 2003 ושינתה את שיטת החיוב במס שבה תושבי ישראל ממוסים על כלל הכנסותיהם, בין אם הופקו בישראל ובין אם הופקו מחוצה לה.

חשיבות ייעוץ מס לפני תהליך רילוקיישן

מטרת ייעוץ המס העיקרית היא להבין את נקודת הזמן שבו נמצאים מבקשי הייעוץ בתהליך רילוקיישן ולבחון את מעמד תושבותם החל מרגע יציאתם מישראל וכן לאורך כל השהייה בחו"ל.
ההחלטה בדבר ניתוק התושבות לצרכי מס ותשלומי ביטוח לאומי אינה פשוטה ותלויה במספר רב של פרמטרים ומחייבת הבנה של הדין בישראל, של הדין במדינה הזרה והבנה של אמנת המס בין שתי המדינות.

לבדוק את כל הפרטים מראש

המבחן הנהוג בארץ על מנת על מנת לקבוע האם העובד הישראלי בחו"ל מוגדר תושב ישראל, הינו מבחן מרכז החיים. בהתאם למבחן זה, יש לבחון את מכלול קשריו של האדם לישראל, ביניהם מקום בית הקבע, מקום המגורים, מקום העבודה או העיסוק הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים ומקום הקשרים החברתיים. ככל שבחינת מכלול הסממנים מלמדת על קשר חזק יותר לארץ, אז ייקבע כי מרכז חייו של אדם הינו בישראל ואותו אדם ייחשב לתושב ישראל ולהיפך. כלומר, במידה ומכלול הסממנים מלמד על קשר חזק יותר לחו"ל, אז ייקבע כי מרכז חייו של אדם הינו בחו"ל ואותו אדם ייחשב כתושב חוץ.

לצד מבחן מרכז החיים, נקבעו גם חזקות מספריות, לפיהן שהייה בישראל של למעלה מ-183 ימים בשנת מס או למעלה מ-30 ימים בשנת מס וסה"כ 425 יום במצטבר במשך 3 שנים, שכוללות את שנת המס והשנתיים שקדמו לה, מקימה חזקה שניתנת לסתירה לפיה מרכז חייו של אדם הינו בישראל.

לא להזניח את הטיפול מול ביטוח לאומי

חובת הדיווח ותשלום מס הכנסה בשל ההכנסות שהופקו בחוץ לארץ, יגרור באופן אוטומטי גם חיוב בדמי ביטוח לאומי על אותן הכנסות.

תושב ישראל שיוצא לחו"ל מבוטח בביטוח הלאומי ועל פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כל עוד הוא מוכר בביטוח הלאומי כ"תושב ישראל" וכל עוד יציאתו לחו"ל היא זמנית. בדרך כלל המוסד לביטוח לאומי ממשיך להכיר באדם שגר בארץ ויצא לחו"ל כתושב ישראל בחמש השנים הראשונות שבהן הוא נמצא בחו"ל, ולאחר מכן מברר עמו היכן מרכז חייו.

אי הסדרת התושבות בביטוח לאומי עלול לפגוע בזכויות הרפואיות מכוח החוק ולכן לא פחות חשוב לפנות לרואה חשבון ולבקש ייעוץ גם בנושא זה.

המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת. המחבר ו/או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.