ההרס בעזה

מדוע יש פערים כה משמעותיים בדיווח על היקף ההרס בעזה בין אמצעי התקשורת השונים

ההרס בעזה גם לפי הגורמים הרשמיים הישראליים הוא משמעותי כאשר כמובן מרביתה של הריסת המבנים הינה תופעת לוואי מובנת מאליה של לחימה בשטח בנוי בצפיפות ולא חלק מפעולה יזומה שאינה קשורה ללחימה.

ואף על פי כן יש פערים ניכרים בדיווחים בין כלי התקשורת בישראל וגם ביחס לעולם.

לפניכם סקירה של היקף ההרס בעזה והנזק למבנים ברצועת עזה בעקבות הלחימה האחרונה אשר תועד בהרחבה בתקשורת הישראלית והבינלאומית.

ההרס בעזה בתקשורת הישראלית:

1. ידיעות אחרונות (26 ביוני 2024): לפי נתוני צה"ל, 16% ממבני הקבע ברצועת עזה נהרסו מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, המהווים 35,952 מבנים. בנוסף, 36% של המבנים הארעיים נהרסו, שהם 84,276 מבנים.
2. ידיעות אחרונות 30 בדצמבר 2023, דיווח מבוסס כתבה ב - וול סטריט ג`ורנל כ-70% מתוך 439,000 הבתים בעזה, וכמחצית מהמבנים הכוללים, ניזוקו או נהרסו.
3. מעריב (15 באוגוסט 2024): דיווח כי כ-4,000 מבנים נהרסו במהלך הלחימה, עם יותר מאלף הרוגים ואלפי פצועים.

ההרס בעזה בכלי התקשורת הבינלאומיים:

1. רויטרס (5 באוקטובר 2024): דיווח כי לאחר שנה של סכסוך, שני שלישים מהמבנים בעזה ניזוקו או נהרסו, מה שהותיר 42 מיליון טון של הריסות וסיכונים בריאותיים משמעותיים.

CNN רשת אמריקאית (5 באוקטובר 2024): דיווח כי שני שלישים מהמבנים בעזה ניזוקו או נהרסו, עם 42 מיליון טון של הריסות וסיכונים בריאותיים משמעותיים.

1. Al Jazeera רשת ערבית (2 באפריל 2024): דיווח כי עלות הנזק לתשתיות בעזה מוערכת ב-18.5 מיליארד דולר, עם פגיעה במבנים, תשתיות חיוניות ושירותים בסיסיים.
2. DW חדשות בגרמנית (21 במרץ 2024): דיווח כי 35% מהמבנים בעזה נהרסו או ניזוקו, עם 88,868 מבנים שנפגעו.
3. Le Monde חדשות בצרפתית (8 באוקטובר 2024): דיווח על ההרס בעזה מזכיר 58.7% מהמבנים בעזה נפגעו או נהרסו, עם הערכה כי 37 מיליון טון של הריסות שנוצרו בעקבות הלחימה.
4. El País חדשות בספרדית (10 באפריל 2024): דיווח כי 57% מהמבנים בעזה נפגעו או נהרסו, עם הערכה כי 75% מהמבנים בעיר עזה נפגעו.
5. RT-Arabic תחנה רוסית בערבית (23 באוקטובר 2024): דיווחה כי כ-40% מהמבנים ברצועת עזה נהרסו או ניזוקו במהלך הלחימה האחרונה, בהתבסס על נתוני משרד הבריאות הפלסטיני.
6. BBC התחנה הבריטית (30 בינואר 2024): דיווחה כי לפחות מחצית מהמבנים בעזה נפגעו או נהרסו מאז תחילת הלחימה, בהתבסס על ניתוחים של תצלומי לוויין.
7. The Guardian הצרפתי (8 בינואר 2024): דיווחה כי יותר ממחצית מהמבנים בעזה נפגעו או נהרסו מאז תחילת הלחימה, בהתבסס על ניתוחים של תצלומי לוויין.

הנתונים מצביעים על פערים בין מגוון הערכות השונות, כאשר צה"ל מעריך כי ההרס בעזה של מבנים הוא 16% ממבני הקבע נהרסו, בעוד גופים בינלאומיים מצביעים על שיעורי נזק גבוהים יותר.

ההבדלים נובעים ככל הנראה בשל שיטות מדידה שונות והגדרות מגוונות של "הרס" ו"נזק".

סקירת פערים בדיווחים על היקף ההרס בעזה והנזק למבנים ברצועת עזה

היקף הדיווחים המרכזיים

הדיווחים שהוצגו בתקשורת הישראלית והבינלאומית מצביעים על פערים משמעותיים באומדן הנזק למבנים בעזה.

חלק מהמקורות מתייחסים למספרים מוחלטים, בעוד אחרים מספקים אחוזים של ההרס בעזה מתוך כלל המבנים לפי אזורי הלחימה השונים.

פערים בין נתונים מרכזיים על ההרס בעזה:

1. מספרי המבנים שנהרסו:
• נתוני צה"ל בידיעות אונליין דרך (26 ביוני 2024): 16% ממבני הקבע נהרסו (35,952 מבנים), ו-36% של המבנים הארעיים נהרסו (84,276 מבנים).
• DW (21 במרץ 2024): 35% מהמבנים נפגעו (88,868 מבנים).
• CNN ו-Reuters (5 באוקטובר 2024): שני שלישים מהמבנים בעזה נהרסו, ללא נתונים מספריים מדויקים אך עם אזכור של 42 מיליון טון של הריסות.
2. היקף אחוזי ההרס בעזה לפי אזורים:
• N12 (8 בפברואר 2024): 68%-72% מהמבנים בצפון הרצועה ובעיר עזה נפגעו או נהרסו.
• The Guardian, BBC, ו-New York Times (בינואר-פברואר 2024): מחצית מהמבנים בעזה נהרסו או נפגעו.
3. פערי הגדרה בין "נזק" ל"הרס":
• דיווחי ישראל (Ynet, מעריב) מתמקדים בעיקר בהריסות מוחלטות של מבנים (מבני קבע וארעיים).
• גופים בינלאומיים כוללים גם מבנים שנפגעו באופן חלקי ואינם שמישים, מה שמסביר את האחוזים הגבוהים יותר.

ניתוח הפערים והשפעתם על הדיווח על הרס בעזה

1. שיטות מדידה שונות:
• דיווחים ישראליים:
• מבוססים על נתוני שטח ומודיעין צבאי, המתמקדים במבנים אשר נחשבים הרוסים כליל.
• דיווחים אלה נועדו להציג תמונה ברורה לצרכים צבאיים ותודעתיים, ולכן מתמקדים במטרות אסטרטגיות.
• גופים בינלאומיים:
• מתבססים על תצלומי לוויין ונתוני סוכנויות הומניטריות.
  תצלומים אלו כוללים גם מבנים שנפגעו חלקית, ולעיתים כוללים שטחים ריקים שנפגעו מהפצצות.
2. הבדלים פוליטיים, תודעתיים:
• כלי תקשורת ישראליים נוטים להדגיש את הפגיעה במטרות צבאיות תוך הפחתה של הנזק האזרחי.
• גופים בינלאומיים נוטים להציג את הנזק הכולל על מנת לעורר מודעות הומניטרית ולחץ מדיני.
3. מקורות מידע שונים:
• צה"ל מספק נתונים דרך דיווחים כמו Ynet, המתמקדים במידע רשמי בלבד.
• סוכנויות בינלאומיות, כמו האו"ם וארגוני סיוע, מתבססות על דיווחים ממקורות מקומיים אשר מדגישים את הפן האזרחי של ההרס בעזה ואף מעוניינים להעצים אותו.

אז מה סוד פערים כה משמעותיים בדיווחים על ההרס בעזה?

פערים אלה בדיווחים על הריסת מבנים בעזה במהלך המלחמה נובעים בעיקר בשל הבדלים במתודולוגיה, בהגדרות הנזק וכמובן גם האינטרסים הפוליטיים של הגוף המדווח.