עריכה לשונית מהי

באתרי תוכלו למצוא מאמר מקיף ומפורט על מהותה של עריכת הלשון. כאן אתאר את התהליך על קצה המזלג, ובסגנון פיוטי במקצת.

כל טקסט הוא אמירה, ויש מגוון גדול של אמירות.

לכל טקסט יש כותב ונמען (אפילו אם הנמען הוא הכותב עצמו, למשל ביומן פרטי).

בדרך מהכותב-ההוגה לנמען ייתכן שיהיו קשורים מתווכים שונים, והשיקולים הנוגעים לתהליך הראוי בהפקת הטקסט קשורים, בין היתר, בשותפים ליצירתו, ובין היתר, העורך המדעי, המו"ל, המנחה של עבודה אקדמית,  ועורך הלשון.

ככל שההקשר הפומבי והציבורי של הטקסט דומיננטי יותר, כך יש לתת תשומת לב רבה יותר לעקרונות המקובלים בחוג השיח שהטקסט נכתב למענו. להמחשה, כשמו"ל מוציא לאור טקסט, הוא ידרוש שהכתיב והפיסוק הטקסט יהיו לפי הכללים הנהוגים בפרסומיו, וכשדוקטורנט מגיש את עבודתו לקריאה עליו לדייק בשיטת ההפניות הביבליוגרפיות, גם אם הוא אדם פיוטי, ייחודי ומלא השראה ודמיון, ואף אם ההיבט הזה של עבודתו נראה לו טכני ומשמים.

בתהליך המשותף של יצירת הטקסט העורך הלשוני יכול להידרש לטפל בתחומים אחדים, ובקצרה, מהקל אל הכבד: דיוק והתקנה לפי הכללים של הכתיב והפיסוק; ליטוש סגנוני ואופטימיזציה של המבנה התחבירי  ושל מהלך הטיעון; ביקורת התוכן בתפקידו כאחד הקוראים האחרונים של הטקסט לפני פרסומו או הגשתו, בגדר יחידת בקרת איכות של המוצר המועמד לצאת לדרכו העצמאית. כמו כן העורך יטפל בדרך כלל בהיבטים הטכניים של העיצוב הגרפי, כגון הגדרות הכותרות, כיתובים לאיורים, ארגון טבלאות, ואף יסודות של גוף הטקסט, ולמשל איך ייראו פסקת ציטוט, הערות השוליים, הרשימה הביבליוגרפית וכן הלאה. ויש עוד מטלות שהעורך יכול להידרש להן, ולמשל ניקוד (בשירה, בספרי ילדים, ואף בטקסטים המיועדים למשל לקהילות דוברות עברית אבל לא ברמת שפת אם), תרגום, השוואת טקסט מתורגם למקור (בעריכת תרגום) ועוד.

העריכה הלשונית היא אפוא עולם רבגוני ואף מרתק. מהעורך נדרשת רגישות רבה בגישתו לטקסט ולכותב, שכן הטקסט יקר לכותב, כי הוא מייצג אותו בהיבט חשוב מאוד לתדמיתו בחברה, וצריך להקשיב לקולו של הכותב ולאפשר לו להדהד מתוך המילים ולהיזהר ברצונותיו ובסגנונו האישי. מצד אחר העורך אחראי על עמידת הטקסט בתקנים הנדרשים לפי המקרה, והוא מייצג את הזיכוי של ראוי ולא-ראוי, נכון ולא-נכון. מובן שהעורך אינו שוטר במשטרת הלשון, אבל גם הכותב רוצה שהוא לא ייתפס בטעויות וגם לשותפים אחרים לתהליך, כפי שתוארו לעיל, יש דרישות ותנאים, שצריך לעמוד בהם כדי "לספק להם את הסחורה".

על מהותה של העריכה הלשונית נכתב רבות. יש ערך "עריכה לשונית" בוויקיפדיה, יש מאמרים גדולים וקטנים בעיקר באתרים של עורכי לשון (וגם באתרי תוכלו למצוא מאמר רחב-היקף על הנושא), וניתן למצוא מאמרים, דיוני פורום, ובלוגים אחדים העוסקים בשאלות רגישות הנוגעות בגבולות סמכותו של העורך, כחלק מהסוגיה הכללית של גבולות הנכון והלא-נכון בלשון (באתרי תוכלו למצוא גם כמה לינקים למאמרים כאלה, ובין היתר למאמריו המצוינים של יאיר אור, שהופיעו במרשתת). למטרתנו כאן, די בה שכתבתי עד כה.